לוי ואח' נ' רם-נוף בתים סקנדינביים (1988) בע"מ ואח'

החלטה

לאחר שעיינתי במכלול טענות המבקשת והמשיבים להאריך את תוקפו של צו העיקול (מיום 27.7.11) על מקרקעי הנתבע במקרקעין הידועים כחלקה 110 בגוש 3629 בנחלת יהודה בראשון לציון, אני פוסק כדלקמן:

כזכור, החלטתי מיום 28.7.13 ניתנה אחר שערכאת הערעור קבעה בהחלטתה מיום 8.1.13 כי על בית משפט זה לדון במעמדה המיוחד של הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבים.

בהחלטתי קבעתי כי מאחר והמבקשת טוענת כי הערות האזהרה לטובת המשיבים אינן משקפות אלא עסקה פיקטיבית למראית עין בין קרובי משפחה (מהנתבע למשיבים – אשתו ובנו) שמטרתה להבריח נכסים, הרי שלמעשה עותרת המבקשת לכך שבית המשפט יקבע כי מדובר בעסקה למראית עין. כפועל יוצא, כך קבעתי, שהדבר מחייב נקיטת הליך נפרד, שהרי משמעות ההכרעה היא שהמשיבה מבקשת שיוצהר על כך שהמקרקעין הם למעשה של הנתבע וכי הערות האזהרה אינן משקפות עיסקה בעלת תוכן קנייני – כלכלי אמיתי. קבעתי עוד כי הדבר מצריך דיון עובדתי ומשפטי נאות, שאין הדיון בבקשה לביטול עיקול בבחינת ההליך המתאים. כן קבעתי כי תוקפו של צו העיקול יוארך עד ליום 1.10.13 כדי לאפשר למבקשת לפנות לבית המשפט המוסמך וכי לאחר מועד זה יבוטל העיקול.

מעיון בכתבי הטענות שהוגשו לאחר מתן ההחלטה עולה כי המבקשת נקטה בשני הליכים מקבילים:

ביום 29.9.13 היא הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז תובענה לסעד הצהרתי ובה ביקשה להורות על בטלות העיסקאות בגדרן הועברו הזכויות מהנתבע למשיבים.

ביום 7.10.13 היא הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור על החלטתי מיום 28.7.13.

בית המשפט המחוזי בתל אביב סילק את הבר"ע על הסף תוך שקבע כי לא היה מקום להגיש ערעור עקב הגשת ההליך הנוסף לבית המשפט המחוזי מרכז.

בית המשפט המחוזי מרכז מחק את התובענה לאחר שקבע כי בית משפט זה יכול לדון בתוקף ההערות מכוח סמכותו הנגררת על פי סעיף 76 לחוק בתי המשפט, ועל כן הגישה המבקשת את הבקשה להארכת תוקפו של צו העיקול עתה.

אם נחזור להחלטתי מיום 28.7.13, הרי הדרך להשיג על החלטה זו היא כמובן בהגשת ערעור (כפי שאכן נעשה), אלא שהערעור סולק על הסף מאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב נוכח לדעת כי המבקשת הגישה במקביל תובענה בקשר עם תוקפן של הערות האזהרה. בזהירות המתבקשת ייאמר, אף שהדבר לא נאמר מפורשות בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי ייתכן ואף הוא סבר כי אכן ההליך הנכון הוא הגשת תובענה לסעד הצהרתי כפי שעשתה המבקשת.

אמנם, בית המשפט המחוזי מרכז מחק את התובענה, כמפורט לעיל, אולם בכל הכבוד הרב והראוי, בית המשפט המחוזי מרכז לא ישב כערכאת ערעור על החלטת בית משפט זה מיום 28.7.13, ובהתאם לשיטה המשפטית הנוהגת החלטת ערכאת הערעור היא המחייבת. מאחר וזו האחרונה לא התערבה בהחלטת יום 28.7.13, הרי שהחלטה זו בתוקפה עומדת.

בבקשה הנוכחית אין כל נסיבות חדשות לעומת אלו שעמדו בפני בית המשפט לאחר הדיון הקודם וגם מטעם זה לא ראיתי מקום לשינוי ההחלטה הקודמת בדמות מתן ארכה נוספת.

לאור כל האמור לעיל, דין בקשת המבקשת להדחות.

המזכירות תשגר את ההחלטה בדחיפות לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: